מדינות בהן התנהלה כרייה של יהלומים בתנאי כפייה הן למשל סיירה לאון, אנגולה, קונגו, חוף השנהב, ליבריה, ועוד. במקרים רבים, מכרות בהם כריית היהלומים מבוצעת בתנאים כאלה, מנוהלים על ידי ארגוני מחתרת ולוחמה, המשתמשים בכספי היהלומים למימון כלי נשק ואמצעי לוחמה באזורי קונפליקט. בחלק מן המדינות בהן נכרים יהלומים תוך אי שמירה על זכויות האדם של הכורים, חלק מן הכורים הם נערים צעירים, ורבים מהם נפצעים ואף מקפחים את חייהם במהלך העבודה.
בעוד הוערך בסוף שנות התשעים כי רק 4% מכלל היהלומים הנכרים בכל שנה מקורם במכרות דמים כאלה, יהלומי הדמים פגעו במוניטין של האבן ששמה מקושר עם אהבה רומנטית, שפע מנצנץ ופינוק. הניגוד החד, בין פועלים שזכויות הבסיס שלהם לא נשמרות, לבין עשירי הארץ העונדים יהלומים מנצנצים – היה כמעט בלתי נתפש.
ישנן מדינות, בעיקר באפריקה, שהן עשירות באוצרות טבע, כמו למשל יהלומים; אולם התנאים הדמוגרפיים, הפוליטיים והכלכליים במדינה הביאו לכריית יהלומים (כמו גם אוצרות טבע אחרים לעיתים) בתנאי כפייה, תוך סיכון שלומם ואף חייהם של כורי המרבצים הטבעיים ותנאי העסקה שהם לא פחות מאשר לא אנושיים.
תהליך קימברלי – תשובת העולם ליהלומי הדמים
בשנת 2003 הוקם פורום המכונה "קימברלי" (על שם העיר קימברלי בדרא"פ בה החל התהליך) לסימון יהלומים ואישרור אלה שהגיעו בתהליך כרייה במהלכו נשמרות זכויות האדם של הכורים. "תעודת קימברלי" היא תעודה המונפקת לכל יהלום, ובפרט עבור יהלומים המגיעים ממדינות באפריקה, המאשררת כי לכל אורך תהליך הכרייה, העיבוד, והליטוש של היהלומים – לקחו חלק בתהליך רק ארגונים מוסדרים, והם פעלו על פי חוק. יהלומי דמים, המונפקים במכרות בהם מנוצלים גברים, נשים, נערים ונערות בתנאים לא אנושיים לכריית יהלומים המממנים פעילויות לוחמה – אינן יכולות עוד למכור את היהלומים שלהן בערוצים המסחריים המאושרים, ועל כן, אותם ארגונים אינם יכולים עוד לגרוף רווחים מכריית יהלומים, מבלי לשמור על תנאי העסקה הולמים.
יהלומי דמים – המצב כיום
מעל 99% מהיהלומים הנסחרים כיום הם "נקיים" – כלומר, הם יהלומים שעברו את תהליך קימברלי והם נכרים, מלוטשים ומטופלים באופן מתועד. ישראל, היתה ממייסדות תהליך קימברלי ואף ניהלה את הוועידה השנתית של התהליך בשנת 2010.
גם בישראלי יהלומים תמצאו יהלומים מאיכות גבוהה, שעברו תהליך קימברלי והם בעלי תעודה גמולוגית מטעם ה – GIA.